תעודה
אני אוהב להעניק תעודות לתורם באפליקציה של עמותת גיב פור יו.
יש לי תעודת B.A אוניברסיטת תל אביב - במדעי החברה, אנתרופולוגיה וסוציולוגיה, חטיבה פסיכולוגיה.
יש לי תעודה של מבקר מערכות מידע - לימודי תעודה - בית ספר רמות ליד אוניברסיטת תל אביב.
יש לי תעודת מנתח מערכות מידע - לימודי תעודה בי"ס סיוון.
יש לי ת.ז ודרכון ביומטריים.
יש לי תעודת יושר ממשטרת ישראל המאפשר לי בין היתר להרצות בפני תלמידי בתי ספר (דרישת משרד החינוך).
ביום הולדתי ה 67 - 05.11 קיבלתי תעודת אזרח וותיק.
יש לי תעודת לידה ותעודת נישואין.
יש לי את תעודת הפטירה של הורי ז"ל.
יש לי עוד תעודות רבות על סיום קורסים וסדנאות.
תעודה היא מסמך המופק במסגרת החינוך הפורמלי, אשר בו מפורטים ציוני התלמיד במקצועות הלימוד השונים ואופן התנהגותו במהלך הלימודים.
התעודה היא חלק ממנגנון המדידה והערכה בחינוך פורמלי. לכל תלמיד נמסרת תעודה מעודכנת מספר פעמים במהלך שנת הלימודים, כאשר התעודה הסופית נמסרת בתום השנה לקראת החופש הגדול. בתי ספר שונים מחלקים תעודות בתדירות שונה, על פי רוב פעמיים עד שלוש.
לימודי תעודה (או לימודי חוץ) הם לימודים המקנים תעודה המעידה על השכלה על תיכונית. ברוב המקרים זהו תואר אקדמי זוטר המוענק על ידי מוסדות להשכלה גבוהה לבוגרי מסלולים שאינם מזכים בתואר ראשון, אולם יש גם גופים אחרים הזכאים להעניק תעודה זו.
מקרה פרטי של לימודי תעודה בישראל הם לימודי המשך, המיועדים לבעלי תואר ראשון שמעוניינים להתמקצע בתחומם או בתחום אחר מבלי להדרש לכל הדרישות הפורמליות לתואר שני. דוגמאות: לימודי תעודה במנהל עסקים ובניתוח מערכות מידע.
בקטגוריית לימודי תעודה נכנסים גם לימודים שאינם קשורים לאקדמיה אבל מקנים ללומד מקצוע עם הסמכה. לדוגמה לימודי צילום המכשירים צלמים מקצועיים, לימודי שוק ההון במגוון תחומים, לימודי נדל"ן למי שמבקש להיות מתווך נדל"ן או לעסוק ביזמות נדל"ן. בדרך כלל ניתן לשלב לימודי תעודה במקביל לעבודה משום שבדרך כלל הם מתקיימים בשעות הערב.
בצפון אמריקה, תואר זה נקרא "Associate's Degree" ומוענק על ידי אוניברסיטאות, מכללות ומכללות קהילתיות. בארצות הברית הוא ניתן לבוגרי תוכנית לימוד אשר נמשכת בדרך כלל שנתיים. כך, חלק מהמכללות בארצות הברית מאפשרות לתלמידיהם ללמוד מקצועות כללים ברמה של אוניברסיטה ללא התמחות במסגרת תואר זה. מכיוון שאת הנקודות האקדמיות ניתן להמיר בהמשך, תלמידים רבים בצפון אמריקה בוחרים ללכת ללימודי תעודה במכללה הקהילתית (Community college) במשך שנתיים (זול בהרבה מללמוד את השנתיים הראשונות באוניברסיטאות או במכללות, יותר קרוב לבית של ההורים ומשום כך הם יכולים להמשיך לגור עם ההורים ולחסוך בהוצאות) כאשר בתום השנתיים אם הנקודות שצברו נחשבות הם מסוגלים להשלים את לימודיהם לתואר ראשון באחת המכללות או האוניברסיטאות אם יתקבלו לשם.
בבריטניה תואר זה נקרא "Foundation Degree" ונועד בעיקר לתת לאנשים עובדים הזדמנות לקבל הכרה בידע אותו צברו במהלך חייהם המקצועיים.
תעודת זהות היא תעודה ציבורית המזהה את בעליה כאזרח המדינה, האוטוריטה או הרשות השלטונית אשר הנפיקה את המסמך.
המסמך משמש לצרכים שונים, כאשר מטרתו העיקרית היא זיהויו של נושא המסמך. עם זאת, המסמך יכול לכלול פרטים כגילו, מינו, תיאורו הפיזי או אף מוצאו האתני של נושא המסמך, וככזה, יש בו לעיתים כדי לאשש את זכויותיו וחובותיו של נושא המסמך. לדוגמה, במדינות בהן יש איסור על מכירת אלכוהול לקטינים, תעודת הזהות תשמש את רוכש האלכוהול על מנת להוכיח כי אינו קטין.
תעודת הזהות יכולה להיות מסמך שנוי במחלוקת, וזאת לפי הדרך בה משתמשת בה המדינה המנפיקה אותה. לעיתים המדובר במסמך המשמש לאפליית סוג אחד של אזרחים, או לסימונם כשונים מאחרים, ולעיתים המידע הנאסף לצורך הנפקת תעודת הזהות יוצר מאגר מידע ההופך את התחקות המדינה אחר מעשי אזרחיה לקל יותר.
תעודת יושר היא מסמך רשמי המונפק לאחר בדיקת רקע על ידי המשטרה, סוכנות אכיפה או זרוע אחרת של הממשלה המצהירה כי לבעל התעודה אין עבר פלילי. רישום פלילי עשוי לכלול מעצר, הרשעה, והליכים פליליים.
תעודת יושר מכונה בכינויים נוספים: "תעודת התנהגות טובה", באנגלית היא מכונה "תעודת משטרה (Police certificate)", בהונג קונג היא מכונה "תעודת אזרח טוב (good citizen certificate)" ובאוסטרליה מכונה "בדיקת היסטוריה לאומית של המשטרה (national police history check)".
המבקשים תעודת יושר עשויים להידרש למסור טביעות אצבעות ומידע אישי מסוים, כדי שבקשתם תיבדק, והמשטרה או הסוכנות הממשלתית עשויים לגבות אגרה.
הדרישה לתעודת יושר עלולה להופיע בעיקר במקרה של הגשת בקשה לקבלת אישור שהייה ובמקרה של הגשת מועמדות לתפקידים מקצועיים, בעיקר בתחומי החינוך ואכיפת החוק.
תעודת לידה היא תעודה ציבורית של המדינה המאשר לידה ובו נקבעים מספר הזהות, שם היילוד, מינו, תאריך הלידה, מקום הלידה ושמות ההורים. במדינות רבות, בעיקר בעבר, נקבעה בתעודה גם השתייכותו האתנית של היילוד. תעודת הלידה משמשת הוכחה בעת תביעת אזרחות והיא המסמך הרשמי היחיד של קטין עד שמוענקת לו תעודת זהות.
תעודת פטירה היא תעודה ציבורית המעידה שאדם מסוים נפטר מהעולם. הנהלים להנפקת תעודת פטירה שונים ממדינה למדינה. יש מדינות בהן קיימות גם תעודות פטירה לחיות מחמד.
בישראל מונפקת תעודת פטירה לבקשת בני משפחה מדרגה ראשונה (בן זוג או בת זוג, ילדים, נכדים, אחים, הורים וסבים) של הנפטר או לבקשת בעל עניין אחר, שיבהיר את עניינו, אך רק עבור מי שנפטר בארץ. בעת בקשה להנפקת תעודת פטירה המבקש צריך למסור את מספר הזהות של הנפטר ואת פרטי המבקש ולמלא את הטופס המתאים.
התעודה מונפקת על ידי משרד הפנים ורק לאחר מרשם האוכלוסין עודכן על ידי הודעת פטירה. אם המבקש הוא בן או בת זוג של הנפטר, משרד הפנים יעדכן בהזדמנות זו את מעמדו האישי בתעודת הזהות שלו או שלה, לפי המקרה.
תעודת עניות (לטינית: Testimonium Paupertatis) היא תעודה שניתנה בכמה קהילות באירופה לעניים כאישור לעניותם. בימינו משמש המושג כמטפורה, לציון עניות רוחנית.
תעודה זו העניקה לעניים זכויות שונות, כגון קבלת כספי צדקה. בימינו לא נהוג לתת תעודת עניות, אם כי קבלת תשלומי הבטחת הכנסה היא מימוש מודרני של רעיון זה, ובדומה לתעודת עניות, מקנה זכויות נוספות שבאו לתרום לרווחתו של העני.
השימוש בביטוי "תעודת עניות" נפוץ בעברית המודרנית, לציון מעשה המעיד על רמת תפקודו הנמוכה של בעליו וכן עניות רוחנית, הבולטת מתוך מעשיו של אדם או ארגון. שורשיו של שימוש זה נמצאים כבר במאמר חז"ל (מסכת נדרים) "אין עני אלא בדעת".
זיוף תעודה או זיוף מסמך הוא יצירה של תעודה או מסמך שיוצגו כאמיתיים למרות שאינם כאלה, על מנת לתעתע או להונות וליצור מצג שווא. זיוף תעודות יכול לשרת מטרות פוליטיות, פליליות או אחרות.
זיוף תעודות עשוי לסייע לאדם בהתחזות - בין אם כחלק מגנבת זהות, ובין אם כאמצעי להשגת טובות הנאה. כך למשל נפוץ הפשע של זיוף תעודה מזהה בארצות הברית כאמצעי לרכישת אלכוהול (שאסורה מתחת לגיל מסוים). קיימים גם מקרים של זיוף תעודות סיום בית ספר (למשל תעודת בגרות[1]) או תעודות אקדמיות, כדי להתקבל ללימודים או למשרה הדורשת תעודות אלו. מרדכי קידר (אין להתבלבל עם ד"ר מרדכי קידר) למשל הודח מלימודי המשפטים באוניברסיטה העברית לאחר שהתגלה כי זייף את תעודת הבגרות שלו. במקרה אחר, הורשע (2007) יוסף בא-גד כי זייף חתימות של אזרחים על מנת להגיע למספר החתימות הנדרש על פי החוק על מנת להיחשב כמועמד לראשות הממשלה.
במקרה של מסמכים מזהים, זיוף תעודות יכול לשמש לגנבת זהות או לטשטוש הזהות האמיתית של המשתמש במסמך המזויף. קיימות דוגמאות היסטוריות רבות לזיוף מסוג זה. באירופה הכבושה על ידי גרמניה הנאצית השתמשו יהודים נרדפים, כמו גם חברים בארגוני מחתרת נגד הנאצים, בתעודות מזויפות אשר זיהו אותם כ"ארים", או בשמות בדויים, למשל על ידי זיוף תעודת ייחוס ארי. אחד המפורסמים שבסיפורי אימוץ זהות בדויה על ידי חבר במחתרת אנטי-נאצית הוא זה של וילי ברנדט, שהפך אחרי המלחמה לראש עיריית ברלין ולקנצלר גרמניה המערבית, כל זאת תחת שמו המחתרתי וה"מזויף". ארגוני ביון וריגול משתמשים לעיתים קרובות בזיוף תעודות כטכניקה להצגת מרגלים או לחדירה למקומות מסווגים. אדולפו קמינסקי זייף תעודות למספר ארגוני מחתרת ואופוזיציה פוליטית במהלך כ-30 שנות פעילות כזייפן מסמכים: להצלת יהודים בצרפת הכבושה, לארגון מסמכי פטור מגיוס לצבא צרפת במלחמת אלג'יריה ולטובת המוסד לעלייה ב'.
תופעת זיוף תעודות לידה למטרות זיוף גיל (לצורך גיוס או הימנעות מגיוס לצבא למשל), דרישות להכרה באבהות, דרישות להשתתפות בירושה והגדרת אדם המשתייך לקבוצה אתנית מופלית לרעה כמי שאינו משתייך לקבוצה זו, האיצה פיתוח אמצעים שונים (כגון חותמות) במטרה להקשות על פעולת הזיוף.
קיימים גם מקרים בהם רשויות רשמיות, או רשמיות למחצה, מזייפות מסמכים. בין היתר זייף המוסד לעלייה ב' סרטיפיקטים המאפשרים עלייה לפלשתינה בתקופת המנדט. אחד המקרים הבולטים הוא "מתת קונסטנטינוס", מסמך מזויף שנכתב כביכול על ידי קונסטנטינוס הגדול ומעניק לכנסייה את השליטה על האימפריה הרומית המערבית. במקרה מן השנים האחרונות, הציג המודיעין הצבאי האיטלקי מסמכים על סחר באורניום בין ניז'ר ועיראק שהובילו ליצירת לגיטימציה ציבורית לפלישה לעיראק ב-2003. מקרי פשיעה שלהם אחראים משטרים זוכים לעיתים ל"טיוח" המגובה במסמכים מזויפים. כך למשל זייף משטר יון אנטונסקו מסמכים העוסקים בפרעות יאשי ברומניה ב-1941.
לעיתים קרובות משמש זיוף על ידי רשויות ל"תעמולה שחורה". ייתכן כי מעשה הזיוף המפורסם ביותר בהיסטוריה הוא זה של הפרוטוקולים של זקני ציון. ספר בדיוני זה הוצג כ"מסמך מקורי" המתעד את כוונותיהם של היהודים להשתלט על העולם, ושימש כחומר בערה לאנטישמיות. המסמך חובר על ידי האוכרנה, משטרת הצאר הרוסי, על מנת להסית כנגד היהודים. במקרים אחרים משתמשים משטרים בזיוף מסמכים על מנת להביא לתוצאות פוליטיות רצויות מבחינתם. "מזכר טנאקה" היה בעל מטרות דומות: להציג את היפנים כמנסים להשתלט על העולם.
במקרים אחרים מבצעים פוליטיקאים או גורמים בעלי אינטרסים פוליטיים זיוף מסמכים על מנת לפגוע ביריב פוליטי. ב"פרשת ג'ול אמסטר" (ב-1949) זייף איסר בארי מסמכים שהצביעו על שיתוף פעולה בין הבריטים לבין אמסטר, איש סודו של אבא חושי, וזאת כדי לפגוע בקריירה הפוליטית של חושי.
תעודת הסמכה טכנולוגית דיגיטלית
